תְקִינוּת. זה משהו שאני נלחם בו מדי יום. אני לא רוצה להתרגל לרעיון שזה "נורמלי" שכל שבוע מחכה לי - זה לא תמיד קורה, זה נכון... - מכונית חלומות במוסך של Razão Automóvel.
מציאות עבורי, חלום עבור כל ראש דלק. ובאותה מידה, זה חלום שאני לא רוצה שיושחת על ידי התחושה של "אה, אז זה נורמלי...". זה לא נורמלי…
כל מה ש-Reason Automobile השיגה בשש שנים בלבד אינו נורמלי. זה ייחודי.
המכוניות שגרמו לי לחלום
לפני שבועיים הרגשתי שוב במבחן הזה שהעבודה שלי היא משהו באמת מיוחד - אני חושב שזה ניכר מאוד בתגובות שלי. יש לי עבודה חלומית, אז החלטתי שאני חייבת להקדיש כמה שורות לכתיבה על המכוניות שגרמו לי לחלום. בין השאר, המכוניות הללו אחראיות במידה רבה לתשוקה הזו שמתעקשת לא להיעלם.
נזכרתי בהם כי נתקלתי באחת ממכוניות חלומות ילדותי: ניסאן מיקרה 1.3 סופר S.
הפגישה המיידית הזו התקיימה בפונטה ואסקו דה גאמה, השעה הייתה בסביבות 7:30 בבוקר, כשהיא הגיעה למשרד. הגאווה של הילד שנהג בה הייתה מדבקת - גם הוא וגם המכונית היו בוודאי בני אותו גיל. איך אני יודע שהוא היה גאה במכונית? למצב ללא רבב שבו הייתה ניסאן מיקרה 1.3 סופר S. היו לה כמה שינויים זה נכון, אבל מספיק כדי לשפר את אופי המכונית במקום להרוס אותה.
צפרתי ונופפתי לעברו כמו "איש מכוניות גדול!". התשובה לא חיכתה... אחרי 15 שניות היא עברה לי והראתה את כל החיים שעדיין היו מתחת למכסה המנוע. בגלל הצליל שהשמיעה האגזוז והדרך שבה הוא טיפס בסיבובים, עדיין היו לו הרבה חיים...
זכרתי את ניסאן מיקרה 1.3 סופר S, זכרתי את רנו ספיידר, אודי A8, ב.מ.וו סדרה 7, וולוו 850 R, פורשה 911 וכמובן... מקלארן F1.
בראש של ילד
אני זוכר היטב את הסיבות שבגללן אהבתי כל אחד מהדגמים האלה. במקרה של ניסאן מיקרה 1.3 סופר S, האשם העיקרי היה מגזין אוטומוטור. הם בדקו גרסת גביע - בגווני אפור - ובצד, בצילומים, הציבו את גרסת הסדרה.
איבדתי את הספירה של הפעמים שדפדפתי בדפים האלה.
נמאס לי לבזבז דלק מאחורי ההגה של המילים של מי שכתב את החיבור הזה. כל כך רציתי שיהיה לי רכב כזה. זה היה מספיק מרגש, ארצי ו...נגיש. ידעתי שיום אחד אוכל לקבל אחד ואני חושב שזו הייתה אחת הסיבות שגרמו לי לאהוב את המכונית בצורה כל כך אינטנסיבית.
רנו ספיידר היה בגלל שלא הייתה לו זכוכית בחזית. אהבתי עיצוב, מינימליזם, הכל. הצבעים האפורים והצהובים הובילו אותי לעולם אחר. האפשרות להיות מסוגלת לנסוע במכונית ולחבוש קסדה שכנעה אותי. גנדה PT!
אודי A8 הייתה פלא של טכנולוגיה. זו הייתה האודי הראשונה עם שלדת אלומיניום, וזה היה בערך באותו זמן - 1995 אולי - שהתחלתי באמת להתעניין בדברים הטכניים יותר.
עד אז, הידע הטכני שלי היה מוגבל לאמירת "צבע וקופצני" את הכוח של כל (כל!) המכוניות בשוק. אני אפילו לא חושב שאני יכול לעשות את זה היום...
ב.מ.וו סדרה 7 הייתה עוד אהבה ממבט ראשון. גם היום אני מחשיב את ה-E38 לסדרה 7 היפה בהיסטוריה. ארוך, רחב וקצר. בפנים הכל היה הגיוני בראש שלי. בעיקר האופציה שאפשרה לסלון היוקרתי הזה להצטייד במקרר.
הוולוו 850 R האדומה שנראתה במשך מספר חודשים במגזינים המגוונים ביותר הייתה עוד אחד מהדגמים שגרמו לי לחלום. לעזאזל, המכונית הייתה יפה! הוא כבר הציג קווים שאינם בקנה אחד עם הטרנד של אז, אבל הוא המשיך להיות בעל נוכחות אכזרית.
עד כדי כך שגם היום היא נותרה אחת מהוולוו הנחשקות בשוק המשומשות.
סוף סוף הפורשה 911. הפורשה 911 הייתה ועודנה הפורשה 911... היה אחד בגראנדולה, הארץ שבה נולדתי, והמשכתי לרעוד בכל פעם שראיתי ושמעתי אותו חולף.
הייתה לי מיניאטורה של ה-911 Bburago ואפילו נמנעתי מלשחק איתה כדי לא לקלקל אותה. עד כדי כך אהבתי את הפורשה 911.
אתה רוצה שאני אמשיך?
אל תתפלאו מהיעדר מכוניות אקזוטיות. התשוקה הזו באה אחרי שהייתי בן 10, כשכבר הייתה לי יכולת הבנה גדולה יותר. נראה שהיכולת לראות ולשמוע אותם היה תנאי לחבב אותם עד גיל מסוים.
עוד מכונית שחשבתי שהיא פשוט מדהימה, פולקסווגן פאסאט B5.
שכנעתי את ההורים שלי לקנות אחד אבל זמן ההמתנה היה 6 חודשים... צרכתי את הקטלוג שהבאתי מדוכן פולקסווגן בסטובל - שם היא כיום מסעדה ברזילאית - כאילו אין מחר במשך חודשים רבים. אילו קראתי את ספרי בית הספר כל כך הרבה...
סיאט אלהמברה - כן, זה החלק שבו אתה יכול ללעוג לי על הרשימה הזו של מכוניות חלומות עם MPV. העובדה שסיאט אלהמברה מיוצר בפלמלה ושסנדק שלי עובד שם, הפכה את המיניוואנים שנולדו בפורטוגל לטובים בעולם.
היה מגזין שהעז להעניק את הניצחון לרנו אספייס בעימות עם סיאט אלהמברה. מעולם לא קניתי אותו שוב. מבין המכוניות שסיפרתי לכם עליהן, סיאט אלהמברה הייתה היחידה שבבעלותי.
עזב את החברה שלי עם יותר מ-550,000 ק"מ ועדיין מוכר בריאות.
התייחסות אחרונה למיניוואן אחר - זכור שהייתי ילד! אהבתי את פולקסווגן שראן VR6, חשבתי שזה מטוס. להאשים את הסנדק שלי שעבד שם...
החריג לכלל
מקלארן F1 היא לא רק מכונית על. זו בשבילי המכונית הכי טובה בעולם... אי פעם. נְקוּדָה. אם אשכח את זה, כמובן...
את ההשפעה התקשורתית שהייתה לה באותה תקופה בקושי ניתן היה להשיג בשום מודל אחר.
מהירות, כוח, טכנולוגיה. בכל מקרה, הכל! חיפשתי מודעה למוביל עם מקלארן F1 אבל לא הצלחתי למצוא אותה. אני זוכר שהייתי המום כשראיתי את הפרסומת ההיא.
בסופו של דבר לפרארי F40 אולי אפילו הייתה השפעה גדולה יותר, אבל אני בכנות לא זוכר. זה היה צעיר מכדי לזכור.
יש עוד מכונית שגרמה לי לחלום, אבל אני אדבר עליה בהזדמנות אחרת: פורד GT90. יפה, יפה, יפה!
עכשיו זה אתה…
עכשיו כשאתה יודע אילו מכוניות אהבתי בעבר בילדותי - למעשה יש עוד הרבה... - הייתי רוצה לדעת אילו מכוניות גרמו לך לחלום. באמת חולם! מאלה שאפילו עצבנו את ההורים שלך להיות המכונית הבאה במשפחה ושהיום היא אפילו סיגר אמיתי.
זה לא משנה... השתמש בתיבת ההערות ונצל אותה לרעה! ודרך אגב, הירשמו לערוץ היוטיוב שלנו. זה לא עולה כלום ואתה עוזר מאוד לצמיחה של Ratio Car. זו מחווה כל כך פשוטה... זה לא עולה כלום!
אני אעשה מנוי