לקח לי ולדיוגו יותר משבוע להתאושש מהראלי דה גווארדה. אני מודה שרק עכשיו הצלחתי לנשום כדי לכתוב כמה שורות על כל מה שקרה שם. ולא, זה לא היה רק בגלל שעשינו את הנסיעה לגווארדה - הלוך ושוב, בלי לספור את העצרת... - מאחורי ההגה של הונדה S800 שנת 1968 . זה היה, יותר מכל, בגלל שלא היינו מוכנים למה שמצאנו בגווארדה.
מאז 1988, Clube Escape Livre (ארגון שלא צריך היכרות...) מארגן את עצרת הגווארדה. עצרת שאינה בעצם עצרת. השם "Rally Banco BIC Guarda 2015" הוא רק תחפושת להפגיש בשומר קבוצת אנשים - או טרוריסטים... - עם מטרות שחורגות ממירוצי מוטוריים. אבל הנה אנחנו הולכים. ראשית הטיול…
ליסבואה-גווארדה בהונדה S800
יש עוד רעיונות פרועים, אבל ללכת לגווארדה בהונדה S800 זה לא בדיוק סימן לשפיות. האמת היא שההונדה הגיעה לגווארדה בשלמותה, זה אנחנו ש... בכל מקרה. עוד לא הגעתי לאזור קרגאדו והתכופפתי על הספסל הצפוף כדי לנסות לעקוף את אי הנוחות בעמוד השדרה שלי. כ-100 ק"מ מאוחר יותר הוא כבר לא סבל מכאבים, אולי קהה מאדי בנזין וגזי פליטה שפלשו בדיסקרטיות לתא הנוסעים של ההונדה. היפנים חושבים על הכל...
אם כבר מדברים על המכונית, המנוע של 800 סמ"ק ו-70 כ"ס התנהג בגבורה. הנסיעה תמיד נעשתה בקצב מהיר יחסית, בסביבות 90-100 קמ"ש, בסביבות 5000 סל"ד, עד לגווארדה - אפילו העליות של העיר הגבוהה במדינה לא עמדו בכך. אומרים שהמכונית הזו מגיעה ל-160 קמ"ש, לא ניסינו מסיבות מובנות.
בהגיעו לגווארדה, הגיע הזמן לפרוק ולנוח למחרת. כנראה שרדנו את החוויה.
השעה הייתה שש בבוקר כשהאזעקה הופעלה. לאחר שהשפעת גזי הפליטה חלפה, כאבי הטיול התיישבו בנוחות במקומות הכי לא נוחים שאפשר להעלות על הדעת. לא הייתי בטוח שנשארתי לילה במלון והייתי אומר שנתפסנו באמצע משחק בין שני אוהדי כדורגל כמה שעות קודם לכן. אני יודע היטב את מי להאשים בכאבים האלה: הונדה S800.
כשפתחתי את דלת חדר השינה התחילה עצרת המשמר שלי. דלת חדר השינה הייתה מרופדת בניילון ולמטה, הונדה S800 המסכנה (שגבי למד לשנוא) הייתה מלאה במדבקות ובקישוטים שונים.
לא היה לנו מושג שמשחקים מהסוג הזה התרחשו באירוע שקיים כבר 27 שנה ומפגיש בין מנהלי מותגים, עיתונאים, נהגים ועוד מספר אינסופי של אנשים הקשורים לעולם הרכב. אנשים שהתרגלנו לראות בתקליטים אחרים והנה, ובכן... הם אנשים נורמליים כמוך וכמוני - למרות שאנחנו לא מאוד נורמליים.
לאחר שהסרנו את כל העיטורים מהמכונית, יצאנו בהתלהבות לספיישל הראשון של הראלי, שהיה לא יותר מסיור בכבישים ובמקומות הטובים ביותר בגווארדה. או במילים אחרות, עוד 80 ק"מ של סדומזוכיזם מאחורי ההגה של הונדה S800 . כן, סאדו-מזוכיזם כי כבר נהנינו מהסבל... ה-S800 הולך טוב עם כבישים הרריים והמנוע ההיפר-סובב הזה נותן הנאה עצומה כאשר חקור אותו בכבישים מאתגרים.
עצרנו לארוחת צהריים ואחרי ארוחה נעימה עשינו עצרת נייר סביב המקומות הכי סמליים בעיר. הגענו לסוף היום מפוצצים לגמרי. אני ודיוגו. כן, כי הונדה S800 עדיין הייתה חזקה, נאמנה ויפה כמו העיר גווארדה. הונדה S800 חשפה סיב שהיה לו העתק רק אצל המשתתפים המנוסים ביותר של הראלי הזה. כפי שאמר עיתונאי רכב מפורסם בכיכר שלנו (השם מתחיל ב-"Rui" ומסתיים ב-"Pelejão"): "כאן הטובים ביותר הם בדרך כלל צעירים מעל גיל 60". והם. היום הגיע לסיומו וכבר נכנסנו לרוח ראלי הגווארדה: חברותא, מצב רוח טוב ושיחות רכב. צחוק ובדיחות היו הצלילים היחידים שהכריעו את שאגת המנועים.
יותר ממכוניות או תחרות, המטרות של ראלי דה גווארדה שונות: להיות שגריר של האזור; להפגיש אנשי מקצוע מהמגזר, מהתחומים המגוונים ביותר; לפרסם את המותגים הקשורים; והמשתתפים מביאים מזכרות. בחיפוש אחר שבוע, הוא קיבל את כל זה ועוד. תנו לגב שלנו לומר...
יום ראשון, יום כל הרגשות
עוד יום אחד, עוד נסיעה אחת. התעוררנו עם זיכרונות מפוזרים ברכב, במלון וכדומה. מאוחר יותר נודע לי שלילה קודם, אפילו הגישו לי פטה עם אוכל לחתולים! כמו בכל הקבוצות, תמיד יש קבוצה של מורדים שעוסקים בשובבות המגוונים ביותר. הבעיה עם ראלי דה גווארדה היא שכאן קבוצת המורדים הזו - או טרוריסטים, כפי שהתעקשו לקרוא לאדון בקבלה של המלון - הם הכלל ולא היוצא מן הכלל. הגפרורים (בטוב טעם) הם קבועים, ובמהלך סוף השבוע הם הורחבו לכל העיר.
אפילו שאלתי את עצמי: אבל הצעירים המבוגרים האלה לא ישנים? הם הגרועים ביותר... לאחר שפירקנו (עוד פעם!) את הונדה S800, התחלנו לעבר המירוץ הראשון והיחיד המתוזמן: סלאלום במרכז העיר. אם זה לא היה עונש על הפלת סיכה, צוות Razão Automobile והונדה S800 תפסו את המקום השישי המכובד.
זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשנו את מתח התחרות באוויר. לפחות עבור חלקם, כלומר פרנסיסקו קרבליו, הנהג המנצח ביותר אי פעם במירוץ. בעוד שחלק מהמשתתפים ניצלו את ההזדמנות לפרק את הדחיסת, פרנסיסקו קרוואלו הבחין שהוא אדם עם שליחות. החיוך הקבוע של סוף השבוע נשאר במלון ורק ראינו את שיניו שוב לאחר שנודע לנו שהוא ניצח - בשנה הבאה זה אנחנו פרנסיסקו... תישאר ערני!
הונדה S800
היום הסתיים בארוחת צהריים בה הוענקו לזוכים, פרסים שהוענקו על ידי הארגון ושם, שוב, כולם הודו לאחראי העצרת על העצרת המצוינת: לואיס סליניו הבלתי נמנע מ-Clube Escape Livre.
הגיע הזמן לחזור לליסבון
הצלחנו להגיע לגווארדה ולעשות את העצרת. אז כל מה שנשאר זה להגיע הביתה. זה לא היה קל. חילקנו את המסלול לארבעה שלבים, שניים לי, שניים לדיוגו ויצאנו לדרך. עדיין לא הייתה לנו חצי שעה לסיום והונדה S800 הקטנה התחילה לאבד קיטור. במקביל, ריח שריפה קל פלש לבקתה. הטמפרטורה הייתה בסדר, הרמות היו ללא דופי... אבל מה לעזאזל!
עוד 2 ק"מ כדי להימנע ממה שקרה והצלחנו לגלות את מקור הבעיה. קצר חשמלי בפנס הקדמי שדד את החשמל מהמצתים. הבעיה הייתה שלא היה לנו לא פלייר ולא סרט בידוד. קיבלנו את סיוע הדרכים מהזכיין של הכביש המהיר שהשאיל לנו צבת.
בסרט הבידוד נעשה שימוש חוזר מכבלים אחרים והרי! אין פנס קדמי אבל מאחור על הכביש. המכונה חיה!!!
Um problema elétrico com direito a fumo obrigou-nos a parar | Será que conseguimos resolver isto? | #honda #s800 #highrevs #revs #rpm #fullthrottle #classic #roadster #red #ralidaguarda #bancobic #60s #roadtrip #ontheroad #hittheroad #rwd #razaoautomovel #portugal Uma foto publicada por Razão Automóvel (@razaoautomovel) a
זה היה מירוץ נגד השמש לליסבון. היינו צריכים להגיע לפני רדת הלילה והצלחנו. כלפי מטה עוזרים כל הקדושים ועשינו תותח מהעיר הגבוהה במדינה ועד לעיר הכי מחורצת בארץ: ליסבון.
הוצאנו דברים מהמכונית, מתחנו את הגב והבטנו בהונדה S800 בגאווה: המכונה הקטנה לקחה הכל! אנחנו אפילו לא אוהבים את זה. אבל נותרה ההבטחה שבשנה הבאה נחזור לראלי דה גווארדה מוכנים מתמיד. למחבלים שרדפו את העיר גווארדה וקראו להתקפות צמודות על הרכב, האוכל והחדרים שלנו יהיו העתק שלהם. עצרת הגווארדה הייתה התחפושת המושלמת לביצוע התקפות אלו, אבל חכו כי... יהיו עוד דברים שיבואו בשנה הבאה!
תודה ל-Clube Escape Livre ולמותגים שתמכו באירוע, כמו גם לכל המשתתפים על סוף השבוע הפנטסטי שהם סיפקו. עכשיו חכו לחשבון הפיזיותרפיסט בתיבות הדואר שלכם...
ראלי 20 גארד - הונדה S800
תמונות: Free Escape Club / NewsMotorSports