24 שעות TT Vila de Fronteira או פשוט "Fronteira". זה המירוץ שסוגר את עונת השטח בפורטוגל, למרות שלא הבקיע לאף אליפות לאומית או בינלאומית. ה-24 Hours TT Vila de Fronteira הוא למעשה אירוע שהוא הרבה מעבר לתחרות.
זהו אחד משיאי רכבי השטח בפורטוגל, בסוף שבוע שבו חובבי "בוץ, אדמה ואבק" יצאו לכביש, בעלייה לרגל אותנטית, לעיירה אלנטחו הציורית פרנטיירה.
מַטָרָה? זה לא רק לראות את המכונות חולפות. יש מסיבה מעבר למסיבה...
אלו העדויות
"כבר חמש שנים אני מגיעה לפרונטירה לראות מכוניות", מבטיחה אדיטה גוביה, שמצאנו יושבת באמצע שום מקום, באמצע מישור אלנטחו, עם רק בנה הצעיר בזרועותיה ובתה. ממש ליד, מנסה להגן על עצמו מהקור. מְרוּגָז? לא באמת.
עם מקטורן כבד וכמה מטרים מהמסלול שבו עוברות המכוניות, קורוצ'ו הזה אומר ש"כולם בבית אוהבים מהירות, אופנועים, מכוניות. בעיקר בעלי. התחלנו בליווי אותו ובמשך ארבע או חמש שנים תמיד באנו".
מעט מודאגת מענני האבק הנרחבים שהטייסים מעלים בזמן שהם חולפים, אדיטה מסבירה כי "בדרך כלל אנחנו הולכים לאזורי המופע. אולם השנה, כשהגענו, היה הרבה בלבול, אז החלטנו לברוח לכאן, למקום פתוח יותר”.
לשאר, "בדרך כלל, אנחנו לא נשארים לראות את כל המירוץ. ראינו את זה ביום המרוץ, נשארנו בסביבות שלוש או ארבע לפנות בוקר, ואז חזרנו הביתה, כי הטיול עוד רחוק”, הוא אומר מול מבט האישור של בנו.
"יצאנו מכאן רק ביום ראשון!"
עם רדת הלילה ואחרי עוד כמה קילומטרים מכוסה, אני מוצא את הריכוז הראשון של ג'יפים - או שזה או שזה היה מחנה צוענים. זו לא הייתה המסיבה והמדורות שעמדו בניגוד לשקט של מישורי אלנטחו. חלק מהג'יפים האלה, אפילו שלצידם אוהל קטן או מכסה, וכמעט תמיד עם קבוצות של אנשים שמנסים להגן על עצמם מהקור.
ליד המסלול, כאן כבר תחום בקלטת ועם הגנ"ר צופה מרחוק (באותו זמן כבר הייתה הידיעה שצופה חש ברע, שאף אילץ אותו להתפנות במסוק), קבוצת גברים. , צרור ומסביב למדורה, המתן למתחרה הבא. עם פאולו לוריירו, בן 49, רוכב שטח נלהב עם נוכחות מתמדת בפרונטירה "כבר שלוש שנים", זוכר ש"הקבוצה הזו לעולם לא נכשלת! פלוס אחד, מינוס אחד, אנחנו תמיד נשארים עד סוף המירוץ”.
בבואנו מליסבון "הגענו היום", ובתא המטען של הג'יפים "הבאנו אוכל ושתייה". מאז, "בגלל שאנחנו באזור קונצרטים, היינו צריכים לשלם 20 אירו כדי להיות כאן. אבל זה כבר כולל עצים למדורה!...".
"לישון? אם צריך, אנחנו ישנים במכוניות! אבל אף אחד כאן לא חושב לישון...", מבטיח פאולו לוריירו.
מועדוני כל השטח הם גם חלק ממסיבת Frontier
בהמשך ועם התקדם הלילה, גילויה של עיר אמיתית על גלגלים. עם יותר ממאה רכבי שטח מסודרים במעין חניון מאולתר, באמצע הזיפים ולא רחוק ממסלול העפר שכבר בלתי אפשרי לראות. איפה, במרווחים, המתחרים עברו.
"כולנו חברים ב-Clube Terra-a-Tera, מלורס", הסביר פדרו לואיס, אחד האחראים על ארגון סיור נוסף של TT Loures-Fronteira, איתו נתקלנו. "אנחנו לוקחים את הסיור הזה כבר 11 שנים. השנה הבאנו קרוב ל-200 מכוניות. עזבנו את לורס ביום שישי, כמעט תמיד באנו בדרכים ישנות, וחזרנו רק ביום ראשון, לאחר סיום המירוץ”.
יתרה מכך, וגם לגבי פעולה זו, המיועדת לחברי מועדון בלבד, מסביר פדרו לואיס כי המשתתפים מחויבים בתשלום דמי השתתפות, אשר על פי לדג'ר לרכב הוא גילה שהוא היה בסביבות 40 אירו, וזה, בעצם, נועד "לכסות את הסכום הנדרש על ידי ה-ACP, כדי שנוכל להתיישב כאן". בתשלום סכום זה נהנים המשתתפים גם מ"ארוחות, דהיינו שתי ארוחות בוקר, צהריים וחטיפים לארוחת ערב, בנוסף לחנייה בצמוד למסלול, עצי הסקה ללא הגבלה, שירותים, ביטוח ופנקס נסיעות לבוא וליציאה. ”
הכל, אחרי הכל, כדי להפוך את מה שהוא אחד ממרוצי השטח הכי סמליים בסצנה הלאומית למה שכולם רוצים: מסיבה אמיתית ואמיתית, שמתחשק לך לחזור עליה.
אם דברינו לא הגיעו אליכם, הגלריה הזו היא "הוכחה מוכחת" לכך ש-Fronteira היא לא רק תחרות. זהו, ועוד הרבה...
