במהלך משבר נפט פותחה והגיעה לשוק סיטרואן AX, מה שמשקף זאת במשקלה ובדאגה לחסכון בדלק. היא באה להחליף את סיטרואן ויזה, ולקחה על עצמה את תפקיד דגם הגישה למגוון סיטרואן.
בתחילה הוא היה זמין רק בגרסאות שלוש דלתות ועם שלושה מנועי בנזין. בהמשך מגיעות גרסאות הספורט, חמש דלתות, ואפילו 4×4 Piste Rouge.
אחד המאפיינים שלו היו מחזיקי בקבוקי 1.5 ליטר בדלתות הקדמיות. יתר על כן, לא שכחנו את ההגה החד-זרוע בגרסה הראשונה, מאוחר יותר עם שלוש זרועות, ואת הפנים הפשוט והספרטני.
מאז 2016, Razão Automóvel היה חלק מפאנל השופטים של מכונית השנה
צריכת דלק טובה התאפשרה הודות לאווירודינמיקה טובה (Cx של 0.31) ומשקל נמוך (640 ק"ג). המנועים עזרו גם הם, במיוחד גרסת ה-1.0 (לימים זכה לכינוי Ten) שעם קצת יותר מ-50 כ"ס העניקה הרבה אנרגיה למרכב. כאן ב-Razão Automóvel יש דגם שמתגעגע אליו... הסיבות כאן.
ממשיכים לדבר על גרסאות. לאורך ייצורו, בין 1986 ל-1998, ראתה סיטרואן AX גרסאות רבות, שכללו מנועי דיזל וגרסאות דו-מושביות מסחריות.
בנוסף לאלה אנו מדגישים את סיטרואן AX Sport, ואת סיטרואן AX GTi. לראשונים היו סעפות קצרות יותר כדי לצבור מקום בתא המנוע, גלגלים מיוחדים וספוילר אחורי. היה לו בלוק 1.3 ליטר ו-85 כ"ס - הוא היה מהיר במיוחד למרות הכוח. השני, היה בעל מנוע 1.4 ליטר והגיע ל-100 כ"ס במראה ספורטיבי לא פחות אך פחות פשטני. הפנים הספרטני הציג גם גימורים איכותיים יותר בגרסת GTi ומושבי עור (בגרסת האקסקלוסיבית).
סיטרואן AX Sport
פשטות, פתרונות פרקטיים, חסכון בשימוש והנדסה פשוטה אך יעילה היו חלק מהטיעונים שזיכו את סיטרואן AX בפרס מכונית השנה לשנת 1988. השנה הזוכה היה סיאט איביזה.