לאחר שנתיים של סיאט כמנצחים, בשנת 2002 לגונת רנו הוא שם קץ ל"דומיננטיות הספרדית", זכה בגביע מכונית השנה בפורטוגל, תואר שהמותג גאלי ברח ממנו מאז 1987, כאשר רנו 21 זכתה בתחרות.
הדור השני של הלגונה, שהושק ב-2001, נשאר נאמן לצורות המרכב של קודמו (שני כרכים וחצי עם חמש דלתות וטנדר), אבל היו לו קווים מתקדמים הרבה יותר, בהשראת ברור מאלו של רנו אינטריאל קונספט שנחשף ב- 1995.
עם זאת, אם בפרק האסתטי ה-Laguna II לא אכזבה (למעשה, היא אפילו הצליחה "לברוח" מהאפרוריות הרגילה של הסגמנט), האמת היא שהחידושים העיקריים שלה היו שמורים לתחומי הטכנולוגיה והביטחון.
תראה, בלי ידיים!
בתחילת המאה ה-21, רנו הייתה מחויבת לתפוס עמדת חלוץ טכנולוגית והלגונה "זומנה" כאחד מראשי החנית של אסטרטגיה זו.
פותח על אותה פלטפורמה כמו Espace IV ו-Vel Satis, הדור השני של הלגונה בלט בזכות מערכת הגישה לדיבורית החדשה שלה אז, ראשונה מוחלטת בסגמנט ומשהו שרק מכונית אחרת באירופה הציעה: רף מרצדס -בנץ S-Class.
בתקופה שבה חלק מהדגמים אפילו לא הציעו שלט רחוק, רנו סיפקה ללגונה מערכת שהפכה לנפוצה רק בשנים האחרונות, המאפשרת כניסה ויציאה מהמכונית אפילו בלי לגעת במפתח... כלומר, כרטיס.
כעת, סימן ההיכר של רנו, כרטיסי ההצתה עשו את הופעת הבכורה שלהם ב-Laguna II, ומבטיחים עתיד הרבה יותר נוח בגישה והתנעה של הרכב. מעניין שגם היום יש דוגמניות שלא נכנעו לעתיד הזה.
עדיין בתחום הטכנולוגיה, לדור השני של רנו לגונה היו "מודרניות" כמו חיישני לחץ האוויר (אז נדירים) או מערכת הניווט.
עם זאת, להימור החזק הזה על טכנולוגיה יש מחיר: אמינות. היו כמה בעלי לגונה שמצאו את עצמם מתמודדים עם באגים רבים שבסופו של דבר ערערו את התדמית של הדוגמנית ושעקבו אחרי חלק גדול מהקריירה המסחרית שלה.
אבטחה, המוקד החדש
אם גאדג'טים טכנולוגיים עזרו לרנו לגונה לבלוט על פני המתחרים, האמת היא שתוצאותיה המצוינות במבחני הבטיחות של Euro NCAP הם שביצעו את מעמדה של רנו כאחת הרפרנסות בתחום זה בתחילת המאה.
לאחר שכמה מותגים ניסו, ולא הצליחו, לזכות בחמשת הכוכבים הנחשקים במבחני ה-Euro NCAP, הפכה רנו לגונה לדגם הראשון שהשיג את הדירוג המרבי.
הטנדר עדיין היה קיים בטווח לגונה, אך שבעת המושבים הזמינים בדור הראשון נעלמו.
נכון שמבחני ה-Euro NCAP לא הפסיקו לגדול בביקוש, אבל למרות זאת, מותחני המתח בחגורות הקדמיות, כריות האוויר הקדמיות, הצדיות והראש שציידו את הלגונה כיום רחוקים מלהיות מאכזבים והפכו את המכונית הצרפתית ל"בטוחה" יותר של האירופית. כבישים.
גם בתחום הבטיחות האקטיבית רנו לא רצתה להקל, ובתקופה שרבות מיריבותיה התמודדו עם בעיות שנגרמו מהיעדר ה-ESP (מרצדס בנץ עם ה-A קלאס הראשונה ופיג'ו עם ה-ESP 607 הן הדוגמאות הטובות ביותר), המותג הצרפתי הציע את הציוד הזה כסטנדרט בכל לגונה.
V6 בראש, דיזל לכולם
מגוון מערכות ההנעה של הדור השני של רנו לגונה היה מייצג מאוד את שוק הרכב בתחילת שנות ה-2000: אף אחד לא דיבר על חשמול, אבל היה מנוע V6 בנזין בראש ההיצע וכמה אפשרויות דיזל.
היצע הבנזין כלל שלושה מנועי ארבעה צילינדרים אטמוספריים - 1.6 ל' ו-110 כ"ס, 1.8 ל' ו-117 כ"ס ו-2.0 ל' עם 135 כ"ס או 140 כ"ס (תלוי בשנה) - ו-2.0 ל' טורבו שהתחיל עם 165 כ"ס והסתיים עם 205 כ"ס בגרסת GT, כ-Phase II (רסטייל).
עם זאת, היה זה ה-3.0 ליטר V6 עם 24 שסתומים שמילא את התפקיד של "ראש הטווח". התוצאה של שיתוף הפעולה בין רנו, פיג'ו ווולוו, למנוע ה-PRV היו 210 כ"ס וניתן היה לשייך אותו רק לתיבת חמישה הילוכים אוטומטית.
מבין הדיזלים, ה"כוכב" היה ה-1.9 dCi שהציג את עצמו בתחילה עם 100, 110 או 120 כ"ס ואשר לאחר העיצוב ב-2005 ירדה גרסת הבסיס מ-100 כ"ס ל-95 כ"ס. בראש היה ה-2.2 dCi עם 150 כ"ס. לאחר הרסטיילינג, לגונה ראתה את ההימור שלה על דיזל מתחזק עם הגעתם של ה-2.0 dCi של 150 ו-175 כ"ס וה-1.9 dCi של 125 ו-130 כ"ס.
הרחק מהמתחרים
בניגוד לקודמתה, שהפכה למאפיין באליפות התיירות הבריטית (המכונה גם BTCC), הרנו לגונה II לא רכבה במעגלים.
ב-2005 היא קיבלה סגנון רעננה שקירב את סגנונו לזה של שאר היצע רנו, אך לקח ממנו חלק מהאופי. כבר יותר מבורכים היו השיפורים שזכו לשבחים אז בתחום איכות החומרים וההרכבה, תחומים שבהם לגונה בתחילה לא זכתה לביקורות הטובות ביותר.
כבר ראויה לשבח הייתה תמיד הנוחות של הדוגמנית הצרפתית והתנהגות, שלדבריו של ריצ'רד האמונד צעיר מאוד, ניתן לתאר כ"נוזל".
עם 1,108,278 יחידות שיוצרו בין 2001 ל-2007, רנו לגונה לא אכזבה מבחינת מכירות, אבל הייתה רחוקה מקודמתה, שמכרה 2,350,800 עותקים במהלך שבע שנותיה בשוק.
בשל כל הטכנולוגיה שהציגה בסגמנט ורמות הבטיחות החדשות אליהן הגיע, היה לדור השני של הלגונה הכל לשאוף לטיסות אחרות, אך הבאגים האלקטרוניים הרבים והבעיות המכניות השונות (בעיקר אלו הקשורות לדיזל) ש פגע בו. בסופו של דבר פגע באופן בלתי הפיך במוניטין שלו.
יורשו אישר את הירידה במשקל השם לגונה בגזרה - למרות שהכחיד את הבעיות שפקדו את הדור השני - לאחר שמכר רק 351,384 עותקים בין 2007 ל-2015. את מקומו יתפס קמע, אבל עלייתו של רכב השטח לא "הפכה את החיים לקלים יותר" לצמרת הצרפתית.
האם אתה רוצה לפגוש את הזוכים האחרים של מכונית השנה בפורטוגל? היכנסו לקישור למטה: