פורד (אירופה), וולוו ובנטלי הודיעו שהן יהיו ב-100% חשמליות החל משנת 2030. יגואר תעשה את הקפיצה הזו כבר ב-2025, אותה שנה שבה MINI תשיק את הרכב האחרון שלה עם מנוע בעירה פנימית. אפילו הלוטוס הקטנה והספורטיבית לא חמקה מהמבול הזה של ההצהרות: השנה היא תשיק את המכונית האחרונה שלה עם מנוע בעירה פנימית ואחריה תהיה רק לוטוס חשמלית.
אם אחרים עדיין לא סימנו בלוח השנה את היום שבו הם בהחלט ייפרדו ממנוע הבעירה הפנימית, הם כבר הודיעו, מצד שני, על ההשקעות הגדולות שייאלצו לבצע בשנים הקרובות בניידות חשמלית כדי ש , עד סוף העשור, מחצית מסך המכירות שלה הן רכבים חשמליים.
עם זאת, נראה כי פיתוח מנועי בעירה נידון להיות "קפוא" עבור רבים מהבונים הללו בשנים הקרובות. כך למשל, פולקסווגן ואאודי (שנפרדו באותה קבוצת רכב) כבר הודיעו על סיום הפיתוח של מנועים תרמיים חדשים, רק בהתאמת הקיימים לכל צורך רגולטורי שעלול לצוץ.
מוקדם מדי?
זה יוצא דופן לראות את תעשיית הרכב הופכת את סוגי הפרסומות האלה לכל כך נחרצות בטווח הארוך כל כך. השוק אף פעם לא כל כך צפוי: האם מישהו ראה את המגיפה מגיעה מרחוק וראה אילו השפעות יהיו לה על הכלכלה כולה?
עם זאת, למרות שנראה ש-2030 רחוקה, עלינו להסתכל על לוח השנה בצורה אחרת: עד 2030 זה שני דורות של דגם. דגם שהושק ב-2021 יישאר בשוק עד 2027-28, כך שממשיכו כבר יצטרך להיות 100% חשמלי כדי לעמוד בלוח הזמנים שנכפה - והאם דגם זה ישיג את הנפחים והמרווחים של הדגם עם מנוע בעירה?
במילים אחרות, הבנאים האלה, שהניחו עתיד חשמלי של 100% בעוד 10 שנים, צריכים להניח את היסודות לתרחיש הזה... עכשיו. הם צריכים לפתח פלטפורמות חדשות, הם צריכים להבטיח את הסוללות שהם יצטרכו, הם צריכים להמיר את כל המפעלים שלהם לפרדיגמה הטכנולוגית החדשה הזו.
עם זאת, השינוי נראה מוקדם מדי.
העולם מסתובב במהירויות שונות
אם סין ובעיקר אירופה הן אלו שהכי מתעקשות על שינוי פרדיגמה, שאר העולם... לא ממש. בשווקים כמו דרום אמריקה, הודו, אפריקה או חלק גדול מדרום מזרח אסיה, החשמול עדיין בחיתוליו או טרם המריא. ולרוב הבנאים, ששמים יותר ויותר את כל הביצים בסל אחד, יש נוכחות עולמית.
אם לוקחים בחשבון את השינוי המרכזי הרצוי, המאמץ הטיטאני שהוא דורש והסיכונים הגבוהים שהוא כרוך בו (העלויות המופרזות של השינוי הזה עלולות לסכן את הכדאיות של כמה בונים, אם לא תופיע תשואות), העולם לא צריך להיות מתואם טוב יותר בזה נושא לתת סיכויי הצלחה טובים עוד יותר לשינוי הנדרש?
כפי שאמרתי, השינוי ממשיך להיראות מוקדם מדי.
הרכב החשמלי המונע על ידי סוללות נתפס כפתרון משיחי המבטיח לפתור את כל בעיות העולם... עם זאת, היישום שלו, למרות היותו גדול בתקשורת, הוא עדיין קטן מאוד מבחינה מעשית ומתרחש רק בחלקים מסוימים של העולם - כמה זמן ייקח להגיע לכל מקום? עשרות שנים, מאה?
ובינתיים מה עושים? האם נחכה בישיבה?
למה לא להשתמש גם במה שכבר יש לנו כחלק מהפתרון?
אם הבעיה הייתה דלקים מאובנים שמנוע הבעירה הפנימית נזקק להם, כבר יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת לנו להסתדר בלעדיהם: דלקים מתחדשים וסינטטיים יכולים להפחית ביעילות את פליטת גזי החממה ואף להפחית מזהמים אחרים - ואנחנו לא צריכים לשלוח מאות ממיליוני רכבים לגריטה בבת אחת. וחומרים סינתטיים יכולים להיות ההתחלה המוחלטת למה שנקרא כלכלת המימן (זה אחד המרכיבים המרכיבים אותה, השני הוא פחמן דו חמצני).
אבל כפי שראינו ביחס לסוללות, כדי להפוך פתרונות אלטרנטיביים כאלו ואחרים לכדאיים, יש צורך גם להשקיע.
מה שלא צריך לקרות הוא החזון הצר הזה של היום, שנראה כאילו רוצה לסגור את הדלת בפני מגוון הפתרונות שאנו צריכים לכוכב טוב יותר. הכנסת כל הביצים לאותה סל יכולה להיות טעות.