בשם הימים הטובים...

Anonim

אנחנו נוסטלגיים. אנחנו מודים!

למרות שהוא מקבל ב"חזה פתוח" את כל מה שיש להווה ולעתיד של הספורט המוטורי להציע - יותר ביצועים, יותר בטיחות, יותר טכנולוגיה - האמת היא שאי אפשר שלא להיות נוסטלגי מול הקלאסיקות.

במעבר בין התחרות של אתמול לתחרות של היום, אתה שומע משהו שאבד... הילה רומנטית. אולי קצת טוהר ופשטות. הסימביוזה המושלמת בין אדם למכונה נשברה.

אסור לפספס: פעם ראשונה שלי מאחורי ההגה של פורשה 911 קאררה 2.7

לנישואים האלה שאני מדבר עליהם היום יש מתווך זוגי: מכשיר אלקטרוני (או כמה...) שמעמיד את הכף בין "גבר לאישה". וכולם יודעים שאתה לא יכול לעשות את זה. כמו בחתונות, שבהן ויכוח מעת לעת מתבל דברים, גם במכוניות, התנעה או בלימה "שרופה" יכולה להשפיע באותה צורה.

אבל בואו לא נסטות מהנושא... העובדה היא שבעבר היו יותר "חיים" במירוץ.

מכונאים עם כלים ביד, ילדים רצים במגרש המירוצים, נהגים מעשנים סיגריה לפני ששמים את הקסדות על הראש ועומדים בפני האתגר האולטימטיבי. ריח של בנזין! היום הכל נראה יותר... מלאכותי.

אל תראה זאת כהתנצלות על החזרה לעבר. זה פלא. רק זה.

אז, בשם הימים הטובים, הצטרפו אלינו למסע הזה אל העבר:

Goodwood Revival:

עקוב אחר Razão Automóvel באינסטגרם ובטוויטר

קרא עוד