ההתקפה הזו על ההנאה מהנהיגה עלולה להיות קטלנית. זה תלוי רק בנו...
"מה זה האבא הזה?", "זה גלגל בן. זה שימש לשנות את הכיוון", "וזה לא היה מסוכן, אבא?", "זה היה בן, אבל זה היה כל כך כיף!". בעתיד הלא רחוק אני מהמר לך על חמישה יורו שתנהל את השיחה הזו עם הילדים ו/או הנכדים שלך.
עבורנו ראשי הדלק של הלב והנשמה, תהיה זו שיחה קשה יותר לנהל מאשר הקלאסי "אבא, איך עושים תינוקות?". השיחה הזו קלה לנו: "פעם הייתה בוכנה, מערכת הזרקה ותא בעירה... שופל, שופל, שופל, שופל! כניסה, דחיסה, פיצוץ ואגזוז. אחרי תשעה חודשים יצאת מפס הייצור בלי התוספות הכי יקרות: כסאות תינוק, עריסות, בגדים ובקבוקי תינוק. הייתי צריך לקנות הכל אחרי השוק".
הרגעים האלה הם שהופכים את הנהיגה לדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות בשמלות. המפתח לעתיד הוא באמת זה: תנו ל-65% הרעים למות ותשמרו על 35% הטובים.
קל להסביר, לא? ובכן... עכשיו נסה להסביר לילד, בעוד 10 שנים מהיום, שנהנינו כל הזמן הזה, מאחורי ההגה של מכונות גדולות, והשארנו להם מכוניות אוטונומיות: בלי הגה, בלי הילוכים, אין כלום, 100% אוטונומי - ככה. זה כמו לאכול בשר ולהשאיר עצמות; לאכול את העוגיות ולסדר את החבילה; לנצל את המים החמים ולהתגנב... זה מכוער. זה לא נעשה. האם זה העולם שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו? אולי. כשחושבים על זה, זה לא בהכרח עולם רע. הנה הגיע עידן הביטחון.
לעתים קרובות אני מודה ש-65% מהפעמים שאני מאחורי ההגה מתחשק לי לחתוך את פרקי הידיים שלי - במיוחד בימי שני ובימים עם עומסי תנועה אינטנסיביים יותר (אני גר בגדה הדרומית של הטאגוס, המאבק הוא אמיתי!). עם זאת, להיות בחיים זה נס בהתחשב בכך שאני מתפרנס מבדיקת מכוניות...
מה שמחזיק אותי בחיים ובריאותי זה שאר ה-35% שבהם אני לא נכנס לפקקים, שם הדרך טובה והמכונית מתאימה לתנאים. הרגעים האלה הם שהופכים את הנהיגה לדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות בשמלות. המפתח לעתיד הוא באמת זה: תנו ל-65% הרעים למות ותשמרו על 35% הטובים.
כמו? אני לא כל כך יודע. אבל בעתיד שבו כל המכוניות הן אוטונומיות, אני מקווה שתיווצר מעין "עתודת נהיגה טבעית". לעזאזל, אף אחד לא רוכב היום על סוס באמצע ליסבון, ובכל זאת יש כאלה שמתרגלים רכיבה על סוסים. אני מאמין שלהנאת נהיגה בעתיד יהיה פתרון מקביל. יותר מסלולי מירוץ, יותר מקומות לשריפת גומי, ללא מכ"מים וחופש מוחלט. מעין שמורת ציד שבה הטרף הם הקימורים. בית מגורים של גודווד מעבר לפינה.
אי אפשר להתנגד לאבולוציה של הזמנים, אבל התאמת הזמנים החדשים לצרכים שלנו לא. חוץ מזה, אני לא מאמין שהאנושות תוותר על האופיום שלה: המהירות. כמו שאמר ג'נטלמן ב-RFM "שווה לחשוב על זה...".
